האימון מבוסס על מחקרים רבים אשר הוכיחו כי המוח הינו איבר גמיש וניתן לאמן אותו ( כשם שמאמנים את הגוף שלנו – ליצירת כושר) ובכך למנוע האטה בפעילותו, שימור יכולותיו ואף שיפור.לשם כך פותחו תוכנות מחשב שבאמצעותן ניתן לתרגל את היכולות שלנו כגון: קשב, ריכוז, זכרון, עיבוד מידע ומהירות תגובה ועוד.באימונים אנו משתמשים בתרגילים שנועדו לאיזורים שונים במוח . בכך אנו מרחיבים את רשת הקשרים בין תאי המוח וגורמים  לכך שמוחנו לא מפסיק לעבוד גם בתחומים שיתכן וביום יום לא "העבדנו " אותם.אנשים אשר מתאמנים באופן קבוע לאורך זמן יחושו בשינוי לטובה.האימון הקוגניטיבי מבוצע כך שהמתאמן מבצע מספר תרגילים בדרגות קושי עולות . המתאמן מלווה במדריך מיומן שמסביר את מהלך התרגיל ואף מכוון את המתאמן לאותם תרגילים שבהם הוא/היא חווים קושי רב יותר.מומלץ לבצע את האימון במשך שעה ולחזור עליו לפחות פעם בשבוע.​

 אירוע מוחי (שבץ מוחי) מתרחש כאשר ישנה הפרעה פתאומית בהספקת הדם לרקמת המוח. ההפרעה הזאת גורמת נזק נוירולוגי אשר יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ובהן הפרעה בדיבור, חולשה או שיתוק של הגפיים וקשיים בהליכה. לעיתים עלול אירוע מוחי לגרום למוות. ישנם שני סוגים עיקריים של אירועים מוחיים: אירוע מוח איסכמי ואירוע מוח דימומי. 1. אירוע מוחי איסכמי נגרם בגלל קריש דם שחוסם עורק המוביל דם למוח. הקריש יכול להיווצר באזור החסימה או להגיע לאזור ממקום אחר בגוף (אז הוא מכונה תסחיף, כי הוא נסחף בזרם הדם ). קריש דם שנוצר באזור החסימה הוא בדרך כלל תוצאה של תהליך טרשתי בכלי הדם. זהו תהליך שמתחיל בשקיעה של כולסטרול בדופן כלי הדם. לעומת זאת, קריש דם שמגיע אל המוח – מקורו או בטרשת בכלי דם גדולים שמובילים דם למוח (כמו עורק התרדמה) או מהלב. בלב הוא נוצר עקב תהליכים שמעודדים היווצרות של קרישי דם שם כמו הפרעות בקצב הלב – ובעיקר פרפור פרוזדורים. האירועים המוחיים הם ברובם איסכמיים.2. אירוע מוחי המורגי (דימומי) הוא שכיח פחות מאירוע מוחי איסכמי ומתרחש בעקבות דליפה של דם מכלי דם במוח. דליפה כזאת היא בדרך כלל תוצאה של לחץ דם גבוה שלא טופל או של פגם בדופן של כלי הדם שגורם להחלשת הדופן ולנטייתה להתפוצץ ולדלוף. תסמינים: התסמינים של אירוע מוחי כוללים, בין היתר, חולשה או שיתוק בגפיים ובפנים, קשיי הליכה, קושי בדיבור והפרעות בראייה. בדרך כלל מופיעים התסמינים האלה רק בחלק מהגוף, כמו חולשת פלג גוף אחד (חולשת צד), הפרעה במחצית שדה הראייה (ימין או שמאל) וכדומה. מקום הפגיעה במוח הוא שקובע את אופי התסמינים. כך, למשל, פגיעה במרכז הדיבור משבשת את יכולת הדיבור, פגיעה באזור המוטורי משבשת אובישראל כ־15 אלף איש סובלים מדי שנה מאירוע מוחי. אירוע מוחי נחשב לגורם התמותה השלישי בשכיחותו בעולם לאחר סרטן ומחלת לב.התסמינים של אירוע מוחי מופיעים בדרך כלל באופן פתאומי, והם עלולים להחמיר בשעות שלאחר הופעתם. עם הופעת התסמינים יש להגיע מהר ככל האפשר לטיפול בבית חולים. לאחר כמה ימים בבית חולים מתייצב בדרך כלל המצב. בהמשך הוא עשוי להשתפר הודות לטיפול התרופתי והתמיכתי, הודות לתהליך השיקום ובזכות הדינמיקה הטבעית של אירועים מוחיים (התארגנות האזור הפגוע במוח – בין היתר בעקבות נסיגה של הבצקות באזור). עם זאת יש לדעת שאחרי אירוע מוחי נשאר בדרך כלל נזק נוירולוגי בלתי הפיך (כלומר נזק לכל החיים). הנזק שנגרם באירוע מוחי משתנה מאדם לאדם ונע בין נזק קל המאפשר חיים עצמאיים לנזק קשה ביותר שגורם לנכות קשה.אירוע מוחי קצר:קיימים גם אירועים מוחיים קצרים שאינם מותירים אחריהם נזק קבוע. אלה אירועים שבהם מתרחשת הפרעה זמנית לזרימת הדם למוח. האירועים האלה מכונים TIATIATIAAttack Ischemic Transient)  (והם נמשכים בין דקות בודדות לעשרות דקות – אך בדרך כלל פחות משעה. הם מתאפיינים בפגיעות נוירולוגיות זמניות כמו הפרעה זמנית לראייה, קושי זמני בדיבור או חולשת גפיים שחולפת. גם במקרים האלה יש לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי, שכן הם סימן מקדים לאירוע מוחי של ממש. בירור וטיפול דחופים יכולים למנוע את הופעת האירוע המוחי הגדול. איך מאבחנים? אם הופיעו תסמינים המתאימים לאירוע מוחי, יש לפנות ישירות – ובמהירות – לחדר מיון. שם עוברים בדיקה נוירולוגית מהירה (בדרך כלל של נוירולוג) וכן בדיקת הדמיה של המוח (בדרך כלל בדיקת ). אם מאבחנים אירוע מוחי, מתחילים מיד בטיפול רפואי.ברגע שקורה אירוע מוחי יש להגיע לחדר המיון מהר ככל האפשר. אם מדובר באירוע איסכמי, ישנם כמה טיפולים אפשריים שמיועדים למוסס את קריש הדם שמפריע לזרימת הדם למוח. הטיפול הראשון ניתן דרך הווריד בתוך 4 שעות וחצי מרגע קרות האירוע וגורם להמסה של קריש הדם. הטיפול השני מתבצע ע"י צינתור לצורך פתיחת כלי הדם החסום (את הטיפול הזה יש לתת בתוך 8 שעות מקרות האירוע). לאחר הטיפולים הדחופים האלה, שניתנים במקרים של אירוע מוח איסכמי, יש לתת תרופות לדילול הדם כמו אספירין.טיפול לאחר אירוע מוחי:אדם שאובחן אצלו אירוע מוחי מאושפז בבית חולים לצורך טיפול ומעקב עד להתייצבות מצבו. בהמשך הוא נשלח לשיקום בבית או במסגרת שיקומית מתאימה. מטרת שלב השיקום היא להשיב את האדם למצב התפקודי הטוב ביותר האפשרי – בהתאם למצבו לאחר האירוע. מטרה נוספת היא ללמד את האדם לחיות עם המגבלות החדשות שעלולות להיווצר ולהשאר לצמיתות לאחר האירוע.אירוע מוחי או אירוע מוחי חולף הם גורמי סיכון לאירוע מוחי נוסף. לכן לאחר אירוע מוחי יש לברר מהם גורמי הסיכון שאחראים לו ולטפל בהם באינטנסיביות רבה – כולל באמצעות מתן תרופות לדילול דם במקרה של אירוע איסכמי – כדי למנוע אירועים מוחיים נוספים שעלולים להיות מסכני חיים.אירוע מוחי הוא מחלה קשה ביותר שעלולה להיות קטלנית. חוץ מאשר מוות עלול כל אירוע מוחי להותיר אחריו נכות עקב הנזק שנגרם לרקמת המוח. בין היתר עלול האדם שלקה בו לסבול ממגבלה בהליכה, בהנעת הגפיים, באכילה, בדיבור ובראייה. כמו כן עלול אירוע מוחי לפגוע בתפקודים המנטליים של החולה.ובמצב רוחו. המגבלה יכולה להיות בדרגות חומרה שונות – החל מקלה ביותר, המאפשרת חיים רגילים לגמרי, ועד הפרעה קשה שמחייבת עזרה סיעודית מלאה. ישנה חשיבות עליונה למניעת אירוע מוחי ע"י טיפול בגורמי סיכון לאירוע מוחי ולכן הטיפול התרופתי הקבוע (למשל נגד לחץ דם גבוה ונגד רמה גבוהה של כולסטרול), הקפדה על איזון הסוכרת ועל נטילת תרופות לדילול הדם הינם קריטיים למניעה ראשונית ובודאי למניעה שניונית ( לאחר אירוע ראשון ) של אירוע נוסף.כמו כן יש להקפיד על מעקב רפואי מסודר. נוסף על כך מומלץ לשמור במידת האפשר על אורח חיים בריא שכולל, בין היתר, פעילות גופנית סדירה, שמירה על משקל גוף תקין והקפדה על תזונה בריאה.    ​

קנאביס ושימוש בו במצבים נוירולוגיםקנאביס הוא  של  ממשפחת הקנאביים. קנאביס שימש משחר ההיסטוריה למגוון שימושים, בהם ייצור  (המפ), שמן זרעים)  (למטרות רפואיות וכ. לזרעי צמח הקנאביס אין השפעה פסיכואקטיבית והם מזינים ועשירים ב ונצרכים כמזון.בצמח הקנאביס זוהו שלוש  עיקריות של חומרים: ,  ו. כ-80 קנאבינואידים ידועים קיימים בצמח, שהעיקריים שבהם הם  ו.  .הראשון בעל השפעות של  והשני בעל השפעות אנטי-פסיכואקטיביות.השימוש בקנאביס למטרת שעשוע שנוי במחלוקת ובמרבית מדינות העולם ביניהן ישראל, ייצורו, החזקתו והשימוש בו אסורים ללא פיקוח; בחלק מהמדינות הוא אף נכלל בפקודת הסמים המסוכנים. הסיבה העיקרית להגבלות אלה היא שצריכה עקבית ובלתי מבוקרת של קנאביס נחשבת על ידי רבים מתחום הרפואה הקונבנציונאליות ובריאות הנפש כממכרת ) ולכן צריכתו מומלצת רק כ ובפיקוח רוקחי כאשר זני הצמח ניתנים באופן מתחלף וכאשר מינונו מותאם למטופל במסגרת המעקב הרפואי.ישנה מחלוקת בקרב החוקרים אם מדובר בשלושה מינים או זנים נפרדים. קיימים שלושה  עיקריים של הצמח. כאשר הכלאות בין שלושת הזנים הללו יצר מגוון רחב של זנים היברידים הנבדלים זה מזה בהשפעתם הפסיכואקטיבית.שלושת הזנים הם:  (Cannabis sativa sativa): הוא הגבוה והצר יותר, מגיע בטבע עד ל-6 מטרים, ומתאפיין ב'אצבעות' עליו הדקות והארוכות. משמעות המילה סאטיבה היא "מתורבת". הסאטיבה מכיל כמות גבוהה יחסית של . (Cannabis sativa indica): נמוך ורחב מהמין סאטיבה ונע בין חצי מטר ל-1.80 מטר. עליו רחבים וקטנים יותר. משמעות המילה אינדיקה היא על שם מוצאו (אינדיה = הודו) נמצא ותואר לראשונה בסביבות קוש, כנראה האדם ביית את המין הזה למטרות הפקה טובה יותר של שרף הצמח. האינדיקה מכיל כמות גבוהה יחסית של . (Cannabis sativa ruderalis): זן נדיר יחסית שמקורו ברוסיה. צומח יחסית בצורה עקבית ומושפע פחות מיחסי אור-חושך. מצמיח תפרחת רק בקצהו והוא בעל אחוזים מזעריים של החומר הפסיכואקטיבי THC. ממין זה הוכלאו תת-מינים של מיני סאטיבה ואינדיקה, שמכוניםAutoflowering  ("פורח אוטומטית"), הגדלים במהירות, מצמיחים פרחים בתוך כ – 3 חודשים ופריחתם לא תלויה בזמני האור כגון 12-12 18-6 וכו'. סאטיבה ואינדיקה הם הזנים הבולטים, ומכילים בין 6% ל-30% THC. פותחו כמה זנים -המכילים כמות זניחה של THC (פחות מ-%0.3), ולכן אין לצריכתם כל אפקט פסיכואקטיבי. זנים אלה משמשים כגידול חקלאי ומותרים לגידול ב, ב, ב ובארצות נוספות. זנים אלה נקראים בשם הכולל  או המפ.המושג 'קנבוס' ('Hemp') מתייחס לסיבים המיוצרים מתוך הגבעול של צמח הקנאביס. משתמשים בעיקר בתת-המין  לצורך ייצור הקנבוס מכיוון שגובהו של המין הוא עד 6 מטרים. לעיתים מתייחסים למושג hemp  כתיאור של כל התעשייה והאוכל המיוצרים מן הצמח שאינם מיועדים לצריכה כסם. מדינות רבות ערכו  לגבולות ריכוז המרכיב הפסיכואקטיבי (THC) במוצרי Hemp.    גידול למטרות תעשייתיות של קנאביס היה נפוץ בסוריה (אזור )  בשנות ה־40 של המאה ה־20, ואף נערך . למרות הצלחת הניסוי והתוכניות להרחבתו, גידול הקנאביס לא חודש כעבור עונה אחת, כנראה על רקע התנגדות השלטונות הבריטיים עקב חשש לשימוש בקנאביס כמקור ליצור .הקאנביס שימש בתרבויות קדומות לטיפול בבעיות רפואיות רבות, ולמעשה עד שהוצא מחוץ לחוק ב הוא היה מרכיב מרכזי בתרופות רבות. מאז שהוצא מחוץ לחוק ועד , נעלם הקאנביס ממדפי בתי המרקחת, אך מתחילת המאה ה-21 קיימת עלייה דרסטית, הן בכמות השימושים השונים והן במספר המשתמשים בקאנביס כתרופה, הידוע בתור "קאנביס רפואי". את הקאנביס הרפואי צורכים בבליעה, עישון או אידוי, והוא משמש לטיפול בספקטרום רחב של מצבים. הוא משכך כאבים, מונע בחילות ומגביר תיאבון ולכן נפוץ בשימוש בקרב חולי  העוברים טיפולים כימותרפיים. בשל השפעותיו המרגיעות יש לקאנביס שימושים בתחומי רפואת הנפש וה, למשל עם אנשים הסובלים מ. הוא אפקטיבי נגד סוגים שונים של , מחקרים שונים הוכיחו כי קנאביס גורם לפעילות אנטי-סרטנית בתאי סרטן במעבדה ועוד.למרכיב הפעיל המרכזי בקאנביס (Δ9-tetrahydrocannabinol (THC)) יש חיקוי סינתטי בעל השפעה פסיכואקטיבית מופחתת אך גם תועלת מופחתת. הוא משמש לריפוי של ספקטרום רחב של מצבים רפואיים.מהחלקים העשירים בטריכומים (שערות המכילות את בלוטות השרף) בצמח הקנאביס, מפיקים את ה . תוצריו הבולטים ביותר הם  ו, שצריכתם נעשית לרוב על ידי עישון, אידוי (בעזרת )  או אכילה.הסיבה העיקרית להתנגדות לצריכה של קנאביס כסם שעשועים היא בטענה שצריכה עקבית שלו גורמת להתמכרות פסיכולוגית ולפיכך לתלות בסם; דהיינו המשתמש הופך תלוי בסם ובאופן הדרגתי צורך כמויות הולכות וגדלות שלו, מה שכרוך במוטיבציה מעטה יותר למטלות מסוימות שיכלו לבוא ב צריכתו, השפעות התנהגויות מסוימות שמיוחסות לכך, ולעיתים גם עלות כלכלית הקשורה בצריכתו. תומכי הצריכה החופשית של הסם מתנגדים לטענות אלו וטוענים כי הן מוגזמות ומוטות.בשנות ה- 60  זיהה פרופסור רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים, את החומר הפעיל העיקרי בקנביס ואת העובדה שהמוח מייצר קנבינואידים אנדוגניים (Endocannabinoids). מדובר במערכת פיזיולוגית שלמה, המערכת האנדוקנבינואידית, שלה תפקידים ברבות ממערכות הגוף.הקנבינואידים מתקשרים לשני סוגי קולטנים: 1‏CB, המתבטא במערכת העצבים המרכזית ועל פני נוירונים במערכת העצבים ההיקפית, ו-‏ 2‏CB המתבטא על פני תאים במערכת החיסון. הריכוז הגבוה ביותר של קולטנים קנבינואידים במוח נמצא בגרעיני הבסיס (Basal ganglia), בהיפוקמפוס (Hippocampus), במוחון (Cerebellum) ובקליפת המוח (Cortex). הביטוי שלהם הוא טרום-מסנפי (Presynaptic) על נוירונים גאבארגיים (GABAergic neurons) וגלוטמטרגיים (Glutamatergic neurons).הקנבינואידים מתחלקים לשלוש קבוצות: קנבינואידים אנדוגניים: במוח זוהו חמישה קנבינואידים אנדוגניים, שהעיקריים שהם הם אנאנדאמיד (AEA ‏,Anandamide) ו -2-ארכידוניל-גליצרול‏ (AG‏-2 ‏Arachidonoyl Glycerol-‏2) הם נוצרים מפוספוליפידים (Phospholipids) ממברנליים לפי "דרישה" ומתפרקים על ידי האנזים ההידרולז של חומצות שומן אמיד (FAAH ‏,Fatty Acid Amide Hydrolase).AEA הוא אגוניסט (Agonist) לקולטן 1‏CB והוא נמצא בכמות רבה בהיפוקמפוס, תלמוס (Thalamus), סטריאטום (Striatum) וגזע המוח (Brain stem), ובמידה פחותה במוחון ובהיקף. תפקידו להפחית כאב, רעב, הקאות, דלקות ועוד. AG‏-2 הוא אגוניסט לשני סוגי הקולטנים הקנבינואידים ונמצא בעיקר בגזע המוח, היפוקמפוס וסטריאטום.קנבינואידים צמחיים: בקבוצה זו נכללים טטרה-הידרו-קנבינול (THC ‏,Tetrahydrocannabinol) וקנבידיול (CBD ‏,Cannabidiol) המופקים מהצמח קנביס סאטיבה, המוכר יותר כמריחואנה (Marijuana). ה- CBD אינו מכיל את המרכיב הפסיכוטרופי (Psychotropic compounds) שבצמח והוא מעורר פעילות נוגדת פסיכוזה (Antipsychotic) הסותרת ומפחיתה חלק מתופעות הלוואי של THC. כמו כן, הוא בעל פעילות אנטי דלקתית ומשפיע על מתח השרירים (Muscle tone) ועל תחושת הכאב.קנבינואידים סינתטיים.       הקנבינואידים פועלים במספר מנגנונים: מנגנון נוגד דלקת: עיכוב שחרור של חמצן דו-חנקני (Nitrous oxide), איפנון (Modulation) של גורם נמק גידול אלפא (alpha-‏TNF ‏,Tumor Necrosis Factor Alpha), אינטרלוקין-1 ‏(1‏-IL‏,Interleukin 1) ואינטרפרון גאמא (Interferon gamma) בתאים בעלי גרעין יחיד (Mononuclear cells) ועיכוב ייצור כימוקינים (Chemokines) על ידי לימפוציטים (Lymphocytes).מנגנון נוגד חמצון: עיכוב שחרור של מוליכים עצביים (Neurotransmitter) מעוררים (Excitatory) או מעכבים (Inhibitory) מהמסנף (Synapse) ומניעת רעילות עצבית (Neurotoxicity) המושרית על ידי גלוטמט (Glutamate).מנגנון הגנה עצבית (Neuroprotection): השפעה נוגדת אפופטוזה (Anti-apoptosis) דרך עיכוב בייצור פראוקסי-ניטריטים (Peroxynitrite), העלאת רמת גורם נוירוטרופי במוח (BDNF ‏,Brain-Derived Neurotrophic Factor), ודיכוי שפעול של מקרופאגים (Macrophages) ומיקרוגליה (Microglia).שימוש בקנאביס במצבים נוירולוגיים : מכלול העדויות הפתולוגיות, הביוכימיות והפרמקולוגיות מעיד על מעורבות של המערכת האנדוקנבינואידית במחלות נוירולוגיות ניווניות במנגנון נוגד דלקת ונוגד חמצון. שפעול של 1‏CB יעיל במניעת מוות תאי כתוצאה מנזקים הרעילים לתא, ושפעול של 2‏CB גורם לדיכוי תהליכי דלקת. התערבות פרמקולוגית במערכת זו, באמצעות העלאה של רמות האנדוקנבינואידים, שפעול או דיכוי של הקולטנים או השפעה על אנזימים הקשורים במטבוליזם (Metabolism) של קנבינואידים עשויה להשפיע על מהלך המחלה ולשפר את התסמינים הנוירולוגיים. עם זאת, אגוניסטים לקולטן 1‏CB גורמים להשפעות נפשיות לא רצויות, וכמו כן יש חשש מירידה קוגניטיבית לאחר שימוש ממושך בקנביס. מחקרים נוספים המיועדים לבחון נושאים אלו נמצאים כיום בעיצומם.המצבים הנוירולוגיים השכיחים שבגינם ניתן לקבל כיום אישור לשימוש בקנאביס רפואי בישראל הינם : כאב נוירופטי ממקור אורגני ברורטיקים ותסמונת טורט עם הפרעה תפקודית משמעותית בחיי היומיום אשר לא הגיבו לטיפולים מקובלים ( מעל גיל 18 )מיגרנה עמידה לטיפול תרופתי אבורטיבי ו/או מונעאפילפסיה לאחר כשלון טיפולי בילדים ומבוגריםמחלת פרקינסוןדמנציה ואלצהיימרמחלת הנטינגטוןטרשת נפוצה ( MS )מחלת הנוירון המוטורי ( ALS )להתייעצות וזימון תור : דר' וינשטיין , מומחה בנוירולוגיה, מדיקל השרון כפר סבא, טל: 09-7909000, 053-9956767, 0523611140 ​

כאב ראש הינו אחד מסוגי הכאב הנפוצים ביותר והתלונה מהשכיחות ביותר במרפאת רופא המשפחה והנוירולוג.כאב ראש יכול להופיע כתופעה קצרה וחד פעמית, לעיתים רחוקות אך יכול גם להיות תופעה ממושכת ו/או חוזרת ולגרום לסבל ולפגיעה באיכות החיים.חלק מהסובלים מכאב ראש סבורים שיש לחיות עם הכאב מאחר שממילא "אין מה לעשות" ואינם פונים לאבחון ולטיפול וישנם אחרים שמפתחים במוחם "סרטים" וחוששים מאוד מכאב הראש ומהשלכותיו.כאב ראש תוקף נשים,גברים וילדים כאחד ויכול להופיע בצורות שונות עם מאפיינים, עוצמות, משכים שונים ועם תופעות נלוות מגוונות בהתאם לסוג כאב הראש יש להבחין בין שתי קבוצות עיקריות של כאב ראש: א. כאב ראש ראשוני – סוג זה של כאב ראש אינו קשור למחלות או פגיעות אחרות. רוב כאבי הראש באוכלוסיה הינם כאב ראש ראשוניים.ב. כאב ראש משני – סוג זה של כאב ראש מופיע כתוצאה ממחלה סיסטמית בגוף או מחלה מוחית, פגיעה / נזק מוחי. כאב ראש משני הינו שכיח הרבה פחות מהראשוני אך כאשר ישנו חשד לסוג זה של כאב ראש ( דגלים אדומים ) , חשוב לבצע ברור בהקדם האפשרי לצורך אבחון וטיפול מהירים.כאב ראש יכול להיות הסימן הראשון של מצבים כגון: גידולים מוחיים, מחלות כלי הדם המוחיים, דלקות, הרחבת חדרי המוח המכילים נוזל, מחלות באיזור הצוואר, העיניים, האוזניים ומערות הפנים ועוד. חלק גדול מהמצבים הנ"ל ניתנים לטיפול בגילוי מוקדם. לכן חשוב לפנות לרופא בכל מקרה של כאב ראש חדש. כאבי הראש הראשוניים הנפוצים הם: א. מיגרנה ( Migraine )ב. כאב ראש תעוקתי ( Tension type headache)ג. כאב ראש מקבצי ( Cluster Headache )ד. כאבים מסוגים אחרים, לדוגמא: כאב ראש הבא בסמוך, לאחר או תוך כדי מאמץ, חשיפה לקור,יחסי מין, שיעול ועוד. מיגרנה מיגרנה הוא אחד מכאבי הראש השכיחים בקבוצה זו, שללא ספק גורם סבל ניכר ללוקים בו.כאב ראש של מיגרנה מתאפיין ב:א. כאב ראש הנמשך 4-72 שעות, כשאינו מטופל או כשהטיפול כושל.ב. לפחות שניים מן המאפיינים הבאים: כאב פועם; מופיע בצד אחד של הראש; בעוצמה בינונית עד קשה, המגבילה את הפעילות היומית; מתגבר בעת פעילות גופנית.ג. לפחות אחד מן המאפיינים הבאים: בחילה או הקאה; רתיעה מאור או מרעש.כ 10-15% מן הסובלים ממיגרנה חווים סימנים מקדימים לכאב הראש, המאופיינים בהפרעות ראייה, כגון: אורות בוהקים, איזורים חשוכים בשדה הראייה, קווי זיגזג ועוד.התקף מיגרנה מתפתח באופן הדרגתי, מכאב בעל עוצמה פחותה ומגיע לשיאו תוך כחצי שעה עד מספר שעות, ומערב בדרך כלל צד אחד של הראש. הכאב בד"כ "פועם" או "הולם" , כמו "פטישים ". טיפול הטיפול במיגרנה מכוון לשני מישורים: האחד- טיפול בהתקף עצמו והשני- טיפול מניעתי.סוגי הטיפול ובחירת התרופות תלויים בעוצמת הכאבים ובתכיפות ההתקפים.במקרים בהם הכאבים מופיעים בתדירות "נסבלת", ניתן להסתפק בטיפול בהתקף עצמו.מעבר למשככי כאב מוכרים שבמטופלים מסויימים יכולים להביא להקלה בכאב, קיימתקבוצה של תרופות שנועדה לטיפול בהתקף החד של המיגרנה.קבוצה זו היא קבוצת הטריפטנים, שכוללת 4 תרופות שעובדות במנגנון של מניעת התרחבות כלי הדם המוחיים וכך מונעת את התפתחות ההתקף.את התרופות הללו יש לטול מייד עם הופעת כאב ראש על מנת להתערב במנגנון התפתחות הכאב ולבלום אותו.תרופות אלו משפרות באופן ניכר את איכות חייהם של חולי המיגרנה.עם זאת במקרים של כאבים תכופים או כאשר ההתקפים עמידים לטיפולים תרופתיים ואחרים, יש מקום לנסות טיפול מונע.ראשית יש לבדוק האם קיים "טריגר" לכאבי ראש שניתן להמנע ממנו ( תזונה, שינה, חשיפה למזג אויר מסויים, לחץ, מתח, מצב נפשי, מאמץ וכו' ) ואולי כך למנוע את הופעת ההתקפים.ניתן לנסות טיפול מונע טבעי ( דיקור סיני, רפלקסולוגיה, שיאצו, רייקי וכו' ) שיכול לעזור במניעת כאבי המיגרנהבמידה ואין אפשרות לטפל בגורם לכאב הראש , יש לנסות טיפול תרופתי מונע.קיימים סוגים שונים של טיפול תרופתי מונע ( דרלין, דפלפט, אלטרולט / אלטרול, טופמקס וכו' )רק לאחרונה אושרו לשימוש בארה"ב 3 תרופות ממשפחה חדשה של תרופות למניעת מיגרנהתרופות אלו שעומדות והיות מאושרות ומשווקות גם בארץ בקרוב מאוד, נראות מבטיחות ויכולותלהביא תועלת רבה לסובלים ממיגרנה. כאב ראש "לוחץ"כאב ראש "לוחץ" (tension headache) הינו כאב ראש השכיח אף יותר ממיגרנה. כאב ראש זה נגרם ככל הנראה ממתח בשרירי הקרקפת. הכאב הוא לרוב קבוע בעוצמתו, לא ממוקם בצד מסויים, דו- צדדי, לרוב לוחץ, ואינו מלווה בהפרעות אחרות כמו: הקאות או הפרעות ראייה.כאב זה מופיע בשתי צורות: ההתקפי והכרוני, כאשר בסוג הראשון הכאב נמשך מספר שעות עד ימים ובשני- הכאב קבוע ומתמשך באופן יומיומי. לעיתים כאב ראש מסוג זה מופיע גם אצל חולי עם מיגרנה ואז מדובר על כאב ראש מעורב.כאב זה ניתן לטיפול במגוון תרופות, הן לצורך מניעה והן לצורך טיפול בכאב עצמו. חשוב להדגיש, כי שימוש ממושך בתרופות נוגדות כאב שכיחות, כגון: אקמול, אופטלגין, אספירין וכו', עלול בעצמו לגרום לכאב ראש.ברם, במקרים אלה, נוצר לעיתים "מעגל סגור" שבו החולה נוטל תרופות לצורך שיכוך כאביו וגורם בעצם נטילתן לכאב נוסף, עובדה המובילה אותו לנטילת משככי כאבים נוספים ובמינון גבוה יותר. במקרים אלה, הטיפול הוא "שבירת" המעגל, ע"י הפסקת נטילת משככי הכאבים והחלפתן בתרופות מסוג אחר. כאב ראש מקבצי זהו אחד מסוגי כאב הראש הקשים ביותר מבחינת עוצמתו ומשכו.מדובר בכאב ראש התקפי, פחות שכיח ממיגרנה, אשר תוקף בעיקר גברים באמצע חייהם.הכאב לרוב חד צדדי וממוקם סביב העין המצח והרקה, הכאב בדרך כלל בעל אופי פועם ובעוצמה חזקה, יותר ממיגרנה. כמעט תמיד העין בצד הכואב דומעת, מגורה ואדומה והאף גדוש ומפריש נזלת.התקפים של כאב ראש מקבצי מופיעים במקבץ למשך מס' שבועות / חודשים, יומיומיים, בד"כ בשעה מסויימת במהלך היום , לעיתים מס' פעמים ביום ולמשך 30-180 דקות.עם העלמות כאב הראש בתום תקופת המקבץ, החולה יכול להיות חופשי מהתקפים במשך כשנה או יותר.גם בסוג זה של כאב ראש ניתן לטפל במשככי כאב חזקים / תרופות למיגרנה / טיפולים מונעים.על מנת לאבחן את כאבי הראש ולטפל בהם יש צורך ב ע"י נוירולוג שיבצע הערכה, יקבע אם קיים צורך בהדמייה מוחית או בדיקת עזר אחרת ויחליט על הטיפול הטוב ביותר לפי סוג כאב הראש.​

 בשנים האחרונות עלה לכותרות דיון ציבורי בנוגע לקלות לכאורה שבה ניתנים מירשמים לטיפול הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים. הטענה היתה שהמערכת הרפואית עשתה יד אחת עם מערכת החינוך וכל ילד שובב מקבל הפניה לנוירולוג, כשטובת הגננת והמורה המתקשות להתמודד עומדת לעיניהם. ד"ר גבי וינשטיין, מרפאת פוקוס ישמח להרחיב בנושא. טיפול בהפרעת קשב וריכוזהילד מוצא את עצמו בקונפליקט פנימי שבו אין לו שליטה על מעשיו. הוא מרגיש מנותק מעצמו ומהסביבה, מתקשה להבין מצבים שונים, מתקשה לווסת את עצמו וכוחו בבית ובבית הספר. הוא מתוסכל ופגוע ולא מצליח להביא את האני האמיתי החבוי שלו לידי ביטוי. ילד כזה נתפס לרוב כ"ילד רע", מופרע, חסר שליטה עצמית, שמסוגל להרוס את הבית ברגע וכל יציאה איתו החוצה עלולה להסתיים באי נעימות. הדבר משפיע על כל המשפחה, יותר כעסים ועימותים מתמידים. סימון בתווית -טיפול בהפרעת קשב וריכוזבבית הספר הוא מתקשה לשמור על ארגון וסדר, להשמע להוראות, הוא מפריע ומתקשה לעקוב אחר הנעשה בכיתה, להקשיב. מהר מאד עלולה להיצמד אליו תווית המופרע, הפה הגדול, תדמית שתלווה אותו עוד שנים רבות במגעיו הלא מוצלחים עם החיים בחוץ, עד להתמכרויות שונות והדרדרות לחיי פשע.נקודות לחיוב טיפול בהפרעת קשב וריכוזילד מאובחן במדוייק, שיטול ריטלין בשילוב עם טיפול התנהגותי, לדוגמא אצל ד"ר גבי וינשטיין, מרפאת פוקוס, יחוש הקלה. הריטלין ירגיע את הרעשים הפנימיים שלו, יביא שיפור ליכולת השליטה העצמית שלו, מה שבאופן טבעי יביא להקלה במגעיו עם הסביבה, לשיפור בהערכה העצמית שלו, יפחית מהתסכול ויביא להסתכלות שונה של הסביבה עליו, ביחס להישגיו. המעגל השלילי נפרץ ונפתח לחוויות חיוביות, משפחתיות, חברתיות ולימודיות.נקודות לשלילה – טיפול בהפרעת קשב וריכוזישנם ילדים שהשימוש בתרופה הופך אותם לכבויים, אפאתיים. הילדים ניראים מנותקים וישנונים, בתת תפקוד בולט ואף מטריד. לעיתים, עם הסיום היומי של השפעת התרופה יש תנודות חריפות במצב הרוח המלווה בהתפרצויות ואף החמרה של התנהגות הילד. השימוש בתרופה עלול לעורר סטיגמה של צוות החינוך ביחס לילד, לעקוב אחר תפקודו באופן מוגזם, מבלי לתת את הדעת להתייחסות טיפולית רחבה יותר, התואמת את צרכי הילד וקשייו.       ​

כאשר מדובר באבחון של הפרעת קשב חשיבות המבחן היא בלבצע אותו לפני ולאחר מתן ריטלין כדי לצפות באם קיים שיפור בביצועים תחת הטיפול התרופתי.מבחן ( CPT ( Continuous Performance Test  הינו מבחן ממוחשב שמטרתו לבדוק מס' מאפיינים שקשורים בעיקר לקשב מתמשך לאורך מס' דקות.אין כל טעם לבצע את המבחן ללא מתן ריטלין.ביצוע המבחן הממוחשב אינו מספיק כדי לאבחן הפרעת קשב וריכוז. יש צורך להשלים את האבחון הממוחשב בעזרת שיחה , ראיון, הכרת המטופל, שלילה של מצבים שיכולים להפריע למתן טיפול תרופתי והערכה בעזרת שאלונים וקריטריונים מתאימים לאבחון .במרפאת פוקוס מתבצעים שני מבחנים ממוחשבים לפני ולאחר מתן ריטלין.מידע על המבחנים: ​

 הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה יחסית נפוצה בילדים, אשר רבים מן הילדים שסובלים ממנה ימשיכו לסבול ממנה גם בבגרותם. הפרעת קשב וריכוז הינה בעלת רקע גנטי ונובעת מהתפתחות לא תקינה של מערכת העצבים המרכזית. תסמיניה המרכזיים הינם קשיי קשב, קשיי ריכוז, נטייה להתנהגות אימפולסיבית והיפראקטיביות. בניגוד למאפייני הפרעת קשב וריכוז (ADHD, ADD) הינה הפרעת קשב המתאפיינת בהיעדר מרכיב ההיפראקטיביות.הפרעת קשב וריכוז עלולה להשפיע על מגוון תחומים בחייו של המאובחן, לרבות: למידה, עבודה, יחסים בינאישיים ועוד. עם זאת, הפרעת קשב וריכוז אינה מוגדרת בפסיכיאטריה כהפרעת למידה. כמו כן, לא קיים קשר בין הפרעת קשב וריכוז ובין לקויות למידה כגון דיסלקציה ודיסגרפיה.    ​

בעבר האמינו שהפרעה זו נעלמת עם ההתבגרות, אך כיום יודעים על לפחות שני שליש מאותם ילדים מאובחנים שממשיכים לסבול מכך בנוסף לאחוז של לוקים בהפרעה שלא אובחנו מעולם או אובחנו כלוקים באחד מהסימפטומים הנילווים כגון – חרדה, דכאון ועוד. לעיתים ישנה הקצנה של תכונות מסויימות שמשמשות את המבוגר לניהול חייו. שלוש תמונות שונות לדוגמא- קווים אישיותיים נוקשים, הנובעים מתסכול מתמשך, נרקיסיסטיים ביסודם, הכוללים תפיסת מציאות של שחור ולבן וכד'. קוי אישיות גבולית, למתקשים להתמודד ונוטים להתקפי זעם, התמכרות לאלכוהול וסמים וכד'. אישיות כפייתית, שנוצרה על מנת לפצות על קשיי הארגון והפכה לחסרת ספונטניות וגמישות באופן קיצוני. קווים קלאסיים – הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגר המתפקד תחת ההפרעה הזו נמצא לרוב אדם מתלהב וקופצני, יצירתי ובעל מרץ אך גם שכחן, חסר ארגון ולא יעיל. ביקור אצל מרפאת פוקוס, בהנהלת הנוירולוג ד"ר וינשטיין יקל עליכם את תהליך האבחון. טיפול תומך, הכולל התייחסות תרופתית והתנהגותית, בטיפולו ופיקוחו של ד"ר וינשטיין, ינתן במסגרת מרפאת פוקוס. לרוב, הקשיים מציפים את המבוגר בהגיעו לאבחון עם ילדיו. פתאם ניתן למדר כל אחת מהתופעות שהיקשו עד כה על חייו בהילה של חוסר מזל או של מפסידנות. הקשיים להתמיד בעבודה ולהגיע להישגים המשקפים נכונה את היכולת האישית, קשיי הריכוז וההתארגנות, משמעת עצמית נמוכה, בלבול ושכחנות ועוד, כולם מקבלים גוון אחר, נקודת הסתכלות חדשה עם הידיעה שניתן לשנות ולשפר את המצב הנתון. אבחון הפרעת קשב וריכוז לעיתים יש צורך להפנות שאלונים לבני משפחה, אצל ילדים אלו ההורים ואצל מבוגרים, אם אין הורים ניתן להיעזר בבני זוג, אחים וכו'. הסתבר ששיטה זו יעילה יותר מההסתמכות על זכרון המטופל, שהוא סובייקטיבי בהרבה והרבה פחות מדוייק. מבחן TOVA  מאפשר בדיקה תחת השפעה תרופתית להשוואה תוצאות בדיקה בלי, בדיוק כפי שנעשה אצל ילדים. טיפול -הפרעת קשב וריכוז הטיפול המומלץ הוא טיפול משולב, תרופתי והתנהגות – פסיכולוגי, לרוב אישי אך ישנם מקרים בהם גם טיפול קבוצתי עשוי להועיל. יש לשים דגש על טיפול בתופעות הנילוות המצטברות של ההפרעה על מנת להביא את הטיפול למיקסום האפשרויות הטמונות בו.​

 מבחן CPT לבדיקת קשבהינו מבחן המיועד לספק דירוג אובייקטיבי למידת הקשב של הנבדק ביחס לנבדקים אחרים בני גילו. מבחן CPT לבדיקת קשב מכונה גם "מבחן ביצוע מתמשך" והוא רק אחד מסדרה של מבדקים אשר נועדו לאבחן הפרעת קשב וריכוז: הערכה קלינית על ידי מומחה מתחום הרפואה, שאלוני דיווח עצמי ודיווח הורים או מורים, תצפיות שונות (כגון בכיתה, בבית ועוד) ומבדקים פסיכולוגיים ופסיכו דידקטיים.מבחן CPT לבדיקת קשבמבדק נוירו פסיכולוגי ממוחשב במהלכו מוצגים לנבדק גירויים ראייתיים ושמיעתיים ברצף ונבדקת היכולת לשמור על קשב לאורך זמן וכן נבחנת מידת האימפולסיביות בתגובות לגירויים. דוגמא למבחן כזה הינו מבחן TOVA. כיום קיימים אפילו מבדקים שניתן לבצע מהבית, דרך האינטרנט, בעלות זולה.    ​

זה לא סוף העולם. הרכבת האחרונה של הסיכויים עוד לא יצאה מהרציף. יש מקום מספיק על קרונות רבים של מספר בלתי מבוטל של רכבות שעתידות לצאת מהרציף, אשר עליו עומדים לא מעט אנשים, גברים ונשים, אשר כמוכם  לוקים ב- ADHD , הפרעות של קשב וריכוז. הפרעות קשב וריכוז במבוגרים הן תופעה  אשר מעוררת עניין עצום אצל ד"ר גבי וינשטיין, מומחה לנוירולוגיה, אשר חקר את התופעה פתח לפני שנים אחדות מרפאה מקצועית, ייחודית מסוגה, לאבחון ולטיפול במגוון תופעות  של הפרעות קשב וריכוז במבוגרים. חשיבות אבחון הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים אף שאיש לא יחלוק על חשיבות אבחון  הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים, יש חשיבות רבה גם לאבחונה אצל מבוגרים, מאחר שהיא מאפשרת מתן מענה טיפולי כולל, לרבות – במידה שנדרש – תרופתי.  לאבחון התופעה יש השפעה ישירה על מבוגרים הלוקים בה במקום עבודתם. כאשר ניתן אישור מקצועי רשמי לעובדה כי  אדם מבוגר לוקה בהפרעת קשב וריכוז, עשויים מעסיקיו להתחשב במגבלות הנובעות מהתופעה, להקל עליו, למצוא לו עבודה חלופית בארגון שהוא נמנה עם עובדיו ועוד.רופא מומחה בתחום אבחון  הפרעות קשב וריכוז במבוגרים  מזמין אתכם לקבלת מידע, ייעוץ, אבחון וטיפול ייעודי ואפקטיבי שיאפשר המשך תפקוד כאנשים בוגרים, יצרניים ומועילים, הממצים את הפוטנציאל שלהם. מבוגרים לא מעטים שפנו  לאבחון נוכחו לדעת שלא זו בלבד שהשד אינו נורא כל כך אלא שהוא אינו שד כלל ועיקר…במידה שאנשים מבוגרים רוצים או נדרשים ללמוד נושאים שונים- במסגרת האבחון ובסיכומו ניתנות להם, בסיכום כתוב ומפורט של האבחון, המלצות לדרכי היבחנות שנועדו להקל עליהם במבחנים ולסייע להם להתמודד עם האתגר שהם מציבים. הקלות אלה עשויות להיות, לדוגמה: הארכת זמן לביצוע הבחינה, שימוש במילון אלקטרוני במקביל למילון רגיל, היבחנות בעל פה ועוד. הן תופעה רווחת. מבוגרים רבים לא אובחנו בילדותם ובנעוריהם כמי שלוקים בתופעה. הם מילאו וממלאים תפקידים שונים חרף היותם מופרעי קשב  וריכוז. חשוב להבין, כי הפרעת קשב וריכוז אינה נכות, אף שהיא סוג של לקות. אין מה להתבייש בה. ככל שיוקדם האבחון שלה – כך ניתן יהיה  להקדים מתן מענה טיפולי הולם ואפקטיבי.​

בדיקת קשב וריכוז – מרפאת פוקוס אם אתם מתקשים להתמקד בפרטים, מרבים לעשות שגיאות טיפשיות, מאבדים עניין מהר מאד, מוסחים בקלות ומקשיבים באופן חלקי בלבד. אם יש לכם קושי לעקוב אחר הוראות באופן מדויק, לשמור על סדר וארגון, מאבדים דברים ונוטים לשכחנות, אם קשה לכם לשבת בשקט על כיסא, זקוק לתנועה במרחב, מייצר הרבה רעש, מדבר בלי הפסקה ופועל בלי מנוחה, חסר סבלנות, מפריע ואף מציק לאחרים, הגעתם למקום הנכון – יש סיכוי שאתם שייכים למשפחת הלוקים בהפרעת ADHD. ד"ר גבי וינשטיין, מרפאת פוקוס, יעזור לכם באבחון מדויק ובהתאמת תכנית טיפולית. מה עושים? אין מדובר בבדיקות פולשניות או מכאיבות אך תוצאות האבחון אכן משנות איכות חיים. האבחון כולל אנמנזה (תולדות המחלה) התפתחותית, בדיקה קלינית, מילוי שאלונים (השאלון המקוצר של קונרס הכולל 10 שאלות, מיועד למילוי על ידי הורים ומורים במקרה של אבחון ילדים), בדיקת מחשב (T.O.V.A  היא בדיקה ממוחשבת המעריכה את מרכיב הקשב ובודקת את יכולת ההתמודדות עם מטלה חדגונית לאורך זמן. על הנבחן להגיב לגירוי אחד המופיע על המסך ולהתעלם מאחר, וכך נמדדת המהירות והדיוק של עיבוד המידע ביחס לתוצאות הנורמה המצופה משכבת הגיל הנתונה. הבדיקה נחשבת למדויקת במיוחד) סיכום והמלצות. לשם אבחון מדויק יש לקחת בחשבון הפרעות וחריגויות שונות של המטופל, שכליות או פיזיות. היכן מתבצעות הבדיקות? מרכזי אבחון רבים, כמו מרכזים רפואיים, מציעים שירותים אלה. היתרון של מרפאת פוקוס, בראשותו של המומחה לנוירולוגיה ד"ר גבי ויינשטיין הוא בריכוז הייעוץ, האבחון והטיפול במקום אחד, תחת שרביט של מטפל אחד שעוקב ביסודיות ובאופן מקצועי אחר השלבים ומתאים את השינויים הנדרשים מבלי לטרטר את המטופל בין מספר רופאים או מרכזים. הוא מכין תכנית בהתאמה אישית לצרכים הספציפיים של המטופל, קשוב לדאגותיו ובעת הצורך אף מפנה לטיפול תומך נוסף למטפלים מנוסים עמם הוא נמצא בקשרי עבודה. מבוגר שמגלה לפתע שם לקשיים שהפריעו למהלך חייו התקין עד כה, זקוק לתמיכה מיוחדת בהתמודדות עם ניתוץ דפוסי התנהגות ישנים וקבלת כלים חדשים ללימוד אסטרטגיות יעילות בהתנהלותו המחודשת בכל תחומי החיים.​

הפרעת קשב וריכוז היא תופעה מוכרת וידועה. בדרך כלל מועלה חשד לקיומה כברב בגילים צעירים. חשד להיתכנותה כסיבה לתופעות שונות כגון קושי בארגון זמן ובניהולו, קושי לשמור על קשב  וריכוז לאורך זמן, פיזור נפש והסחת דעת ועוד עלולים לעורר חשד לקיום הלקוּת.בדרך כלל לאחר אבחון דידקטי הנערך לילדים (וגם למבוגרים) מתבררות הסיבות לקיומה של הפרעת קשב וריכוז ומוצע מענה טיפולי להתגברות עליה או לתפקוד חרף הלקות. עלולות לשבש את התפקוד היומי ולו רק בשל תסכול הנפש שנגרם להם מהיווכחות בקלות הרבה שבה אנשים אחרים, אשר אינם סובלים מהתופעה, מבצעים פעולות שהם, מופרעי הקשב והריכוז, מתקשים בביצוען או שכלל אינם מסוגלים לבצען.הפרעות קשב וריכוז במבוגרים מקשים עליהם כל אימת שהם נדרשים או רוצים ללמוד משהו חדש, גם אם לא מדובר במסגרת לימודים פורמאלית. הסחות תכופות של הדעת והעדר יכולת להתרכז במטלה שלפניהם מסכלת כל אפשרות לרכוש את הידע הנדרש.הפרעות קשב וריכוז במבוגרים  גורמות להם לדלג ולקפוץ מנושא לנושא, לקטוע שיחות בעיצומן, לא להשלים משימות שהן לקחו על עצמם. אנשים אלה פורמים את חוט הקשב כבר בתחילת השיחה ולא מאפשרים קיום שוטף ותקין שלה.יש עצה, יש מוצא, יש מענה, יש פתרוןד"ר גבי וינשטיין, המטפל במגוון תופעות נוירולוגיות,  מומחה להפרעות קשב וריכוז ( ADHD) במבוגרים. במרפאתו מוצע טיפול כולל, לרבות תרופתי, שניתן בו מענה  אישי ייחודי לכל מבוגר הלוקה בהפרעת קשב וריכוז.חשוב לציין, כי על אף קיומה של התופעה וחרף הקשיים שהיא מערימה בפני הלוקים בה, מבוגרים יכולים להפיק את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם על ידי קבלת טיפול ומציאת נתיב ועיסוק שמעניק וטעם ומשמעות – וכמובן גם פרנסה- בחייהם.אין סיבה להתכחש לתופעה ואין הצדקה לנסות להסתיר אותה. הודאה בה ונכונות לגשת לאבחון ולטיפול עשויות להיות פריצת דרך לתהליך טיפולי ממוקד ואפקטיבי, אשר יאפשר לכל מי שלוקים בהפרעת קשב וריכוז לחיות ולחוות את החיים במלואם.  ד"ר וינשטיין, שמקבל במרפאתו מטופלים גם דרך חברות הביטוח הפרטיות וגם באמצעות קופת חולים לאומית, עשוי לאפשר לכם, המבוגרים הלוקים בתופעה, להתחיל חיים חדשים וטובים, כשאתם מודעים לכך ש  -ADHD אינה נכות ואינה מום. היא תופעה אנושית וטבעי​

למרות שאבחון ADHD בצורה פורמלית מתבצע בידי מומחים לעניין (איש רפואה או פסיכולוג שעבר התמחות מיוחדת ומלווה את האבחון בהפנייה להשלמתו אצל איש רפואה), אבחון ADHD עצמי עשוי להיות צעד ראשון לקראת הכרה בקיומה של בעיה וכזה המקדם את המבצע אותו להגיע לאבחון מסודר ולטפל בבעיה.קיימים מגוון סימפטומים אשר מאפיינים ADHD, אבחון ADHD עצמי כולל מעבר על הרשימה ובדיקת מידת ההתאמה של כל קריטריון וקריטריון להתנהגות האדם שמבצע אבחון ADHD עצמי. דוגמאות למגוון הסימפטומים הינן קושי להתרכז בפעילויות לאורך זמן, נטייה לאבד חפצים ונטייה לשכחנות. במידה ומרבית הסימפטומים תואמים את התנהגותו של מבצע המבחן, מומלץ להגיע לאבחון מסודר במכון המתמחה בכך, דוגמת מרפאת פוקוס. Adhd במבוגרים יש בישראל – ולא רק בה – אנשים מבוגרים הלוקים בשעשו וממשיכים לעשות קריירה מקצועית עשירה ומפוארת. בינהם לא מעט ידוענים. ניתן לתפקד היטב חרף קיומה של ההפרעה, אם על ידי בחירה בעיסוק ובמקצוע שבה תסמיני התופעה פחות רלבנטיים לתפקוד ואם על ידי קבלת הקלות והנחות שונות לאחר האבחון, אשר בסיכומו ניתנות המלצות שונות לבוחנים או למעסיקים.Adhd מבוגרים הוא תופעה רווחת ושכיחה. מסתובבים בינינו אנשים מבוגרים רבים, מהם ממלאים תפקידים בכירים במערכות ציבוריות, כמו גם בשוק הפרטי, אשר מתמודדים היטב עם האתגרים השונים הניצבים בפניהם. עם זאת, ודאי שאין סיבה לקבל את הלקות כגזירה משמים וכמשהו שאינו ניתן לטיפול.ד"ר גבי וינשטיין מציע במרפאתו המקצועית מתווה טיפולי כולל לאנשים הלוקים בתופעה, לאחר אבחון מדויק שלה. הידע הנוירולוגי העשיר והעמוק שלו מאפשר לו להתוודע אל שורשי הלקות ולהבין את האופן שבו הקשיים הנובעים מהם באים לידי ביטוי.Adhd מבוגרים היא תופעה אשר ניתן להתמודד אתה ולתת לה מענה טיפולי אפקטיבי למרות הגיל המבוגר של הלוקים המאובחנים. לעולם לא מאוחר. מבוגרים רבים שאובחנו וטופלו שיפור את התפקוד שלהם בתחומי חיים מגוונים. הטיפול סייע לחיזוק הביטחון והדימוי העצמי. הטיפול אפשר להם לקבל את עצמם כפי שהם, לא שלמים ולא מושלמים ( אבל בינינו- מי כן שלם ומי כן מושלם?).הפרעה אינה נכותלאבחון אדם כלוקה ביש חשיבות רבה גם לגבי עצמו. היא אמורה להרגיע ולו רק בשל כך שהיא נובעת ממקור אורגני, תורשתי, שניתן להתמודד אתו אבל לא ניתן למנוע אותו. לא צריך להשלים אתה ואפשר בהחלט למצוא לה מענה, אבל נכון וראוי לקבל אותה כמו שמקבלים דברים בלתי נמנעים אחרים בחיים.ד"ר גבי וינשטיין פותח לכם, מבוגרים בעלי הפרעת קשב וריכוז, פתח ואופק לחיים מלאים ועשירים חרף היותכם לוקים בתופעה. באמצעות שילוב של טיפולים התנהגותיים שונים וטיפול תרופתי אפשר להגיע לרמת תפקוד טובה יותר, וגם לקבל הקלות והנחות שונות במקומות שבהם זה ניתן ואפשרי.​

השינויים שחלים בתפקודי הזיכרון עם הגיל תקופת החיים הנה, בעצם, תהליך מתמשך של שינויים ושל מעברים. אלה הם שינויים בכיוונים שונים, לעיתים כלפי מעלה ולעתים כלפי מטה, שינויים אלו הנם תקינים וטבעיים, כמו רכישת היכולת ללכת, התבגרות, הריונות ולידות, התקרחות או האפרת שיער והקמטים המתחילים להיאסף על הפנים עם השנים.כמו בגוף עצמו גם בתפקודי הזיכרון מתרחשים שינויים מסוימים עם הגיל. חשוב להכיר את השינויים הנורמטיביים האלה, ההיכרות עמם מסייעת בהפחתת חרדות ופחדים ומעודדת התנהגות המכוונת לשמירה על תפקודי הזיכרון ולשיפורם.לכל אדם קצב שינויים משלו, אין נוסחה קבועה שעל-פיה בגיל מסוים יחולו בנו שינויים כאלה ואחרים. ישנם בני תשעים נמרצים, יצירתיים וצלולים, ולעומתם בני חמישים עייפים, המרגישים כי חייהם הסתיימו וכי זיכרונם לקוי. קצב השינויים בזיכרון, כנראה מתוכנת בנו מלידה, אך מושפע מנסיבות החיים ומסגנון החיים. פעילות גופנית, תזונה נכונה ומגוונת, שימוש פעיל ביכולות שכליות, רכישת השכלה ומומחיות מקצועית – כל אלה שומרים על תפקוד הזיכרון בכל גיל, גם בגיל מבוגר. חוסר פעילות וחיים מונוטוניים – פוגעים בו.השינויים התקינים החלים בזיכרון עם הגיל בחיי היומיום, השינויים החלים בזיכרון עם הגיל באים לידי ביטוי בעיקר בקושי בזכירת שמות ובזכירת אירועים שהתרחשו באחרונה, בחיפושים אחרי חפצים אבודים כמו המפתחות או המשקפיים, בשאלה מה רציתי להגיד או מה רציתי לקחת מהחדר הסמוך, בקושי להתרכז במצבי למידה ובתחושה שהמילה עומדת על קצה הלשון ומסרבת להישלף. המנגנונים מאחורי שינויים אלה האטה בתהליכי הזכירה:תהליך ההזדקנות מאט את מהירות מערכת העצבים המרכזית, ולכן הקצב שבו אנו רוכשים מידע חדש ושולפים מידע ממאגרי הזיכרון אטי מאשר בעבר. בנוסף, קשה לנו יותר לבצע שתי משימות במקביל, כתוצאה מכך זמן התגובה מתארך.מבחינה מעשית, עקב ההאטה בתהליכי הזכירה, יהיה קשה לאדם ללמוד, למשל, תחום חדש ולא משנה אם זה מחשבים או ספרדית, אנו נזדקק ליותר זמן מבעבר. יכולת הלמידה נשמרת, הקצב – משתנה. במרבית המקרים, גם אם קיים קושי, עדיין אין פירוש הדבר שאי-אפשר ללמוד, אלא שמשהו בצורת הלמידה צריך להשתנות. מודעות לכך תעזור לחפש ולמצוא את הדרך הנכונה והיעילה ביותר ללמוד ולזכור מידע שנרכש זה עתה.השקעה פחות עמוקה בעיבוד מידע חדש:מחקרים מראים שבגיל מבוגר, תהליכי עיבוד המידע ההכרחיים לאחסון ולשליפה נכונים, כמו ארגון המידע הנקלט וקישורו של מידע חדש למידע קודם, מבוצעים באופן פחות יעיל. מדוע זה קורה? בין החוקרים יש הסכמה כי עם השנים הולכת ופוחתת כמות המשאבים לעיבוד מידע העומדים לרשותנו. ואומנם, אחת ההשלכות המעשיות של השינויים בזיכרון עם הגיל היא, שככל שהמטלה תובענית יותר מבחינת מורכבותה, כך מורגש קושי גדול יותר בתפקוד הזיכרון.ירידה בריכוז:ריכוז הוא תנאי הכרחי ללמידת מידע חדש ולזכירתו. כאשר דעתנו מוסחת מסיבה כלשהי לא נקלוט את המידע – ולכן גם לא נוכל להיזכר בו. בגיל מבוגר חלה ירידה בריכוז וביכולת לחלק את תשומת הלב בין מספר דברים, לכן גורמים כמו מתח, רעשים או הרגשה גופנית לא טובה מסיחים את הדעת בקלות.שינויים באברי החישה: עם השנים חלה לעתים קרובות ירידה בתפקוד החושים: הראייה, השמיעה, הטעם, הריח והמישוש. ירידה זו בחושים, בעיקר בחושי הראייה והשמיעה, פוגמת ביכולת לרכוש מידע חדש: היא עשויה לגרום לקליטת מידע חלקי או מוטעה מבלי שנהיה אפילו מודעים לכך.דיכאון:דיכאון או אפילו מצב רוח רע, עלולים להשפיע על תפקוד הזיכרון. תחושות כמו דכדוך, ייאוש, פסימיות וחוסר תקווה יכולות להופיע למספר רגעים ולחלוף כלעומת שבאו או ללוות אותנו במשך תקופה ארוכה.לפי ממצאי מחקרים, אנשים הסובלים מדיכאון מתמשך מעבדים מידע חדש בדרך פחות עמוקה ופחות עשירה מאחרים, לומדים באטיות רבה, שקועים בעצמם ובמחשבותיהם העצובות ומגלים עניין מועט בפעילויות ובתכנים שאינם קשורים ישירות למצבם. אדם מדוכא אינו מאמין שיש סיכוי שמצבו ישתפר, ואין לו כוח להתאמץ; וכדי לזכור, כפי שאנו כבר יודעים, צריך להתאמץ.החדשות הטובות הן שכאשר מצב הרוח משתפר, גם הזיכרון מתפקד טוב יותר. חשוב לזכור שלרגשות יכולה להיות השפעה חזקה גם על הגוף וגם על הנפש. למרות שלא תמיד אנחנו מצליחים לשלוט בהם, איננו נתונים בידיהם לחלוטין. אנחנו יכולים להשתמש בניסיון העבר והכרתנו עם דפוסי החשיבה ונקודות התורפה שלנו, כדי להתייחס לרגשות בפרספקטיבה הנכונה. במידה והדיכאון מתמשך, מומלץ לשתף את הרופא המטפל ולשקול לקיחת תרופות אנטי-דיכאונית שיעילותן הוכחה.חרדה ומתח:ישנם מצבים רבים העלולים לגרום חרדה ומתח. אלה יכולים להיות אירועים משמעותיים, חיוביים או שליליים: גירושין, פיטורים, מבחן חשוב באוניברסיטה, מעבר דירה או לידת בן או נכד; אך באותו מידה אלו יכולים גם להיות מצבים יומיומיים, עמידה בלוח זמנים צפוף, ביצוע משימה מורכבת או שיחת טלפון לא נעימה שעלינו לעשות. לכולנו יש דאגות ומחשבות מטרידות.רמות כרוניות של מתח לא רק מגבירות את הסיכון לסבול מבעיות בריאות, אלא גם שוחקות את המוח ופוגעות בזיכרון. במצבים מסוג זה נתקשה יותר לשלוף מידע מהזיכרון וניתקל בתופעת המילה ה"נמצאת על קצה הלשון", בנוסף, נתקשה להתרכז וללמוד מידע חדש. אצל המבוגרים שבינינו, ליקויים בתפקודים אלו כתוצאה מחרדה ומתח, יורגשו יותר מאשר אצל הצעירים. מעבר לפגיעה הגופנית המצטברת, מתח עשוי לגרום לפגיעות נוספות: · פגיעות גופניות: כאבי ראש, עייפות, כאבי שרירים, דופק מהיר, רעדת, הזעה מוגברת.· פגיעות רגשיות: דיכאון, חרדה, כעס, תסכול, דאגה, עצבנות, חוסר סובלנות.· פגיעות קוגניטיביות: פגיעה בריכוז, אובדן זיכרון, חוסר החלטיות, בלבול.· פגיעות התנהגותיות: חוסר שקט, כסיסת ציפורניים, אכילה מוגזמת, עישון, שתית אלכוהול ושימוש בסמים.כשם שהמתח עלול להשפיע על הזיכרון, גם כשלים בזיכרון עלולים להשפיע על מצבנו הרגשי ולעורר בנו רגשות לא נעימים – החל ממבוכה, דרך תסכול וכלה בחרדה רבה. כתוצאה מכך מתרבות מעידות הזיכרון, ובעקבותיהן מתגברים המתח והחרדה שאנחנו חשים. כך נוצר מעגל שלילי שהולך ומתחזק: שוכחים-חרדים-שוכחים יותר- חרדים יותר… וכן הלאה. את המעגל הזה צריך לעצור.  איך נדע אם השינויים בזיכרון תקינים או שאינם תקינים? התשובה לשאלה זו אינה פשוטה ואינה חד-משמעית, והיא דורשת סדרת בדיקות בידי מומחים. רצוי לפנות כאשר האדם או בני משפחתו מרגישים שחל בזיכרון שינוי הפוגע בתפקוד הרגיל של האדם או ביכולתו לנהל חיים עצמאיים. גם דאגה רבה מצדיקה פנייה לבדיקה.למי לפנות? כמעט בכל מחלקה נוירולוגית בבית-חולים גדול בארץ, פועלת , שניתן לפנות אליה כדי לקבל הערכה על הזיכרון באמצעות בדיקות נוירולוגיות או פסיכונוירולוגיות. ההערכה תכלול גם סקירה מפורטת של ההיסטוריה הרפואית של האדם, בדיקות של המצב הגופני והנפשי ובדיקות מעבדה שונות. תשובותיך לשאלות הבאות עשויות לעזור לך לאתר שינויים בזיכרון, אשר מצדיקים פנייה לבדיקה: האם אני מתקשה לאחרונה לבצע משימות הדורשות סדרה של פעולות (למשל הפעלת מכשיר טלפון נייד או בישול)?האם יש לי בחודשים האחרונים בעיות, שלא היו לי בעבר, בהתמצאות בזמן או במרחב? האם, לעתים קרובות, קשה לי לזהות את מקום הימצאי, גם אם הייתי בו פעמים רבות, או שאני מתקשה לדעת איזה יום היום ומהו התאריך?האם אני מתקשה לקבל החלטות פשוטות, שעד לפני זמן לא רב לא הטרידו את מחשבתי כלל? כמו באיזו שעה לצאת מהבית כדי לא לאחר או איזה מתנה לקנות לנכדים?האם אני נוטה להתבלבל בנושאים כספיים אלמנטריים?האם לעתים קרובות קשה לי מאוד לעקוב אחרי התפתחותה של שיחה, ופתאום לא מובן לי במה מדובר?האם לאחרונה אני מגלה אדישות לנושאים שעניינו אותי רק לפני כמה חודשים? אם ענית "כן" אפילו לשאלה אחת, רצוי לערוך . במקרים רבים הסימפטומים עשויים לנבוע ממחלות שאינן דמנציה, או שהם תופעת לוואי של תרופות מסוימות, והם הפיכים.    ​